און אייר בע"מ נ' בן זקן

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה שיק אשר נמשך לפקודתה על ידי המבקש. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 10.2.02. ביום 23.4.13 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

בתצהיר התומך בבקשה טוען המבקש, כי האיחור בהגשת הבקשה נבע מנסיבות אישיות קשות. כך, המבקש נסע לחו"ל על מנת לטפל בבעית הגמגום שלו, ולאחר ששב לארץ נולד בנו הסובל ממום בלב, אשר נצרך לעבור ניתוחים רבים ועל כן לא התפנה לטפל בהתנגדות.

אשר לשיק עצמו, טוען המבקש, כי השיק ניתן למשיבה כפקדון במסדרת עסקה בה רכש מכשיר טלפון ניד. המשיבה גבתה ממנו סכומים אשר היו גבוהים בהרבה מהמוסכם בין הצדדים ועל כן ביטל את הוראת הקבע לטובתה. ואולם, המשיבה הפקידה את השיק ללא רשות המבקש.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, טוענת המשיבה, כי ביום 24.4.02 הגיש המבקש בקה להארכת מועד להגשת התנגדות אשר נמחקה, וזאת נוכח העובדה שהצבקש לא התייצב לדיון שנקבע בבקשה. המשיבה טוענת כי טענות המבקש בעניין הארכת המועד הן סתמיות ולא הוצג טעם מיוחד להארכת המועד. המבקש ידע על ההליכים הננקטים נגדו, אך התרשל והגיש את התנגדותו באיחור ניכר של 11 שנים.

המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

במקרה זה, המבקש טוען כאמור כי לא הגיש את ההתנגדות במועד בשל נסיבות אישיות קשות ובכלל זה מצבו הרפואי של בנו והעובדה ששהה בחו"ל בחלק מן התקופה. הגם שאין המדובר בנסיבות שאינן בשליטתו של בעל הדין והגם שהתנהגותו של המבקש אינה נקייה מפגמים, שכן בקשה קודמת שהגיש נמחקה בשל אי התייצבותו לדיון, הרי שניתן לומר כי התנהגותו של המבקש אינה גובלת בזלזול ומדובר במחדל הניתן לתיקון על ידי פסיקת הוצאות.

אשר להתנגדות עצמה, הרי שטענת המבקש כי לא התקימו התנאים להפקדת שיק הפקדון, עשויה להקנות למבקש הגנה לכאורה בפני התביעה.

לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, ובכלל זה הטעם לאיחור וכן משך האיחור בהגשת ההתנגדות שהינו ממושך, הרי שיש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 2,500 ₪,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על המבקש לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 ימים לקופת בית המשפט ,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.

לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, יעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"ג, 0303 יוני 2013, בהעדר הצדדים.